צילומי ארכיון

הסדר טיעון בתיק נגד נתן וולוך בפרשת החניונים-

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וסנגוריו של נתן וולוך, הציגו (29.12.09) לשופטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו- גיליה רביד, הסדר טיעון אליו הגיעו. במסגרת הסדר הטיעון, יודה וולוך בכתב אישום מתוקן שגובש בעניינו והטיעונים לעניין העונש לאחר הודאתו של וולוך יהיו חופשיים.

מייד לאחר הצגת ההסדר הודה וולוך בכתב האישום המתוקן והדיון נדחה לשמיעת טיעוני הצדדים לחודש מרץ.

כזכור, ביום 20.07.08 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, כתב אישום כנגד וולוך.

בכתב האישום נטען כי וולוך, ששימש מ"מ ראש עיריית ת"א וסגנו של חולדאי, פעל על מנת להשיג, תוך מסירת מכתבים כוזבים, אשרות כניסה לצעירה מולדבית שאיש העסקים ראובן גרוס חפץ בכניסתה לישראל.

בכתב האישום תואר כיצד בשלוש הזדמנויות נענה וולוך לבקשותיו של גרוס, וכתב לצעירה מכתבי הזמנה, בשם עיריית תל אביב, להשתתף בהשתלמויות חינוך פיקטיביות שונות מטעם העירייה, הגם כי השתלמויות כאלה כלל לא תוכננו וממילא לא אמורות היו להתקיים. באחד מן המכתבים וולוך אף כתב דבר כזב כי עיריית תל אביב תממן את שהייתה של הצעירה המולדבית בארץ. את המכתבים, שהוצגו לבית המשפט במהלך הדיונים, כתב וולוך על נייר רשמי של העירייה וחתם עליהם בשמו ובתפקידו.

וולוך הוציא מכתבי כזב אלה כדי לאפשר לצעירה לקבל ויזת כניסה לישראל ובשתי הזדמנויות שונות הציגה הצעירה המולדבית את המכתבים בקונסוליה הישראלית במולדובה – וכך גם קיבלה אשרות שבעזרתן הגיעה ארצה.

בתחילה כפר וולוך בכתב האישום והפרקליטות נאלצה להביא לבית המשפט עדים מטעמה, לרבות את הצעירה המולדבית, את קונסול ישראל לשעבר במולדובה וכן את גרוס עצמו.

גרוס נחקר בבית המשפט מספר שעות ע"י התביעה, ואולם כחלוף זמן קצר מתחילת חקירתו הנגדית ע"י ההגנה, הודיע לשופטת רביד כי הוא חש ברע וביקש כי חקירתו הנגדית תימשך במועד אחר. השופטת נענתה לבקשה ודחתה את הדיון.

עובר למועד שנקבע להמשך חקירתו הנגדית, נפטר מר גרוס וחקירתו הנגדית ע"י ההגנה לא באה לידי סיום, דבר שהיה בו, לפי טענת סנגוריו, כדי להחליש את הראיות נגד וולוך.

הפרקליטות סברה כי על אף מותו של גרוס, ששימש עד תביעה מרכזי מטעמה, קיימים הן עניין ציבורי רב והן די ראיות להמשך ניהול התיק וכי היא תוכל להביא בסופו של דבר להרשעת וולוך בעיקרי המעשים העובדתיים שיוחסו לו.

כתב האישום המתוקן שבו הודה וולוך בבית המשפט כולל, למעשה, רק תיקון של פרק הוראות החיקוק בו מיוחסות כעת לוולוך שלוש עבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור, וכן שלוש עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, על פיהן נטען כי וולוך מסר מידע כוזב כדי לאפשר את הכנסתה ארצה של הצעירה המולדבית.

בעת הדיון ביקש הסנגור לשלוח את וולוך לשירות המבחן למבוגרים כדי שיגובש תסקיר בעניינו. נציג הפרקליטות התנגד לעניין בטוענו בין היתר כי בפרקליטות כבר לקחו בחשבון בעת שגיבשו ואת עמדתם העונשית בתיק את נסיבותיו האישיות של וולוך ואת העובדה כי הוא נעדר כל עבר פלילי.

נציג הפרקליטות הבהיר בדיון כי הפרקליטות לא תהא מחויבת להמלצות שירות המבחן וכי בכוונתה לעתור להרשעת וולוך ולענישה תואמת.

השופטת רביד דחתה את הדיון לחודש מרץ והורתה לשירות המבחן למבוגרים להכין תסקיר בעניינו של וולוך.

השופטת נימקה את החלטתה בכך שברצונה לראות תמונה כוללת אודות הנאשם.

בפרקליטות סבורים כי הסדר הטיעון הינו הסדר ראוי בנסיבות העניין, שכן המסגרת העובדתית של המעשים שבהם בחר וולוך להודות, היא כמעט זהה מבחינה עובדתית למה שיוחס לו בעת הגשת כתב האישום המקורי בקיץ 2008.

צוות אנשי הפרקליטות שמייצג את המדינה בפרשות החניונים ותיק זה בכללן, כולל את מיכל רוזן-עוזר, ערן זלר, יונתן קרמר, יעל דקל ואמג'ד שופאני, בהנחייתה של מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגב' אביה אלף.